מערכת הסינון בבריכה אקולוגית עובדת ללא הפסקה 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. במערכת זו מתקיימים יצורים חיים מבקטריות מיקרוסקופיות ועד לדגים השוחים במים. על מנת לספק מים וחמצן לכל תושבי המערכת, עליה לעבוד ללא הפסקה. מערכת הסינון בבריכה אקולוגית מורכבת ממיספר מרכיבים שונים. ישנם מצבים בהם נוכלן לוותר עלמרכיב מסוים, לדוגמא : בבריכה מוצלת – ניתן לוותר על מכשיר ה UV, בבריכת גלישה נוכל לוותר על המסנן גס ועוד.
תפקיד המסנן המכני יהיה לסנן עלים, בוץ שאריות אוכל ועוד.. המסנן המכני יהיה בצורת רשת, סלסלה, ספוג או כל אביזר אחר אשר יעזור לנו לנקות את המים באופן מכני. חלק זה במערכת הסינון ידרוש בד”כ ניקוי תכוף יותר ולכן יש לדאוג שהגישה אליו תהיה נוחה.
משאבות ייעודיות לבריכות נוי, יהיו בעלות הספק נמוך, על מנת להפוך את הבריכה להוצאה אפשרית. חשוב גם כי המשאבות יהיו בעלות מאיץ פתוח, על מנת שלא יסתמו וידרשו ניקוי אחת ליומיים.
כלל אצבע לבחירת גודל משאבה יהיה סחרור כל המים בבריכה דרך הפילטר אחת לשעתיים. לדוגמא, אם נפח המים בבריכה 2 קוב, יש לדאוג לסחרור של קוב בשעה. חשוב להדגיש כי יש לקחת בחשבון את התנגדות הצינורות והמכשירים והפרשי הגבהים כאשר אנו באים לחשב את קצב הסחרור בפועל של המשאבה.
קרני ה UV ultra violet נועדו למניעת תופעת “מים ירוקים” (“מרק אפונה”). תופעה זו מתרחשת כאשר יש פריחת אצות מיקרוסקופיות במים אשר נראות לנו כ”צובעות” את המים בירוק. ניתן לאבחן תופעה זו על ידי בדיקת רמת עכירות המים בכוס שקופה. מכשיר ה UV לא מנקה את האצות מהמים אלה פשוט הורג אותן. האצות המרחפות במים עוברות דרך המכשיר, נחשפות לקרינה ומתות. מאותה סיבה מכשיר ה UV לא יעיל במקרה של אצות חוטיות מאחר והן לא מרחפות במים ולכן אינן עוברות במכשיר ה UV. לאחר שלב קטילת האצות יש לנקותן על מנת שלא ירקבו במים ויתרמו להיווצרות אצות חדשות. ניתן לעשות זאת באמצעות פילטר מכני עדין או באמצעות שאיבת רפש. חשוב לציין כי על מנת שמכשיר ה UV יפעל בצורה אופטימלית, יש להתאים את משך החשיפה של האצות להספק הנורה המותקנת במכשיר.ניתן לעשות זאת באמצעות קצב נכון של זרימת מים במכשיר.
הפילטר מספק לנו מדיה לגידול זני הבקטריות השונים. אומנם, הבקטריה מתרבה גם על דפנות הברכה, הקרקעית וכל שטח פנים שיש לנו בנמצא. אולם בעזרת טכנולוגיות חדשניות, מספק לנו הפילטר שטח פנים גדול יחסית לנפח ומשקל קטנים. כמו כן, קצב זרימת המים בפילטר וכמות החמצן המצויה בו, יוצרים תנאים אופטימלים להתפתחות הבקטריות.
על מנת להבין טוב יותר כיצד עובד הפילטר הביולוגי, ננסה להסביר על קצה המזלג את התיאוריה העומדת מאחורי הבריכה הביולוגית: מהו “מעגל החנקן”? כמו כל היצורים החיים, גם דגים מפרישים צרכים. צרכים אלו הופכים לאמוניה (NH3), הרעילה ביותר לדגים. בטבע, נפח המים לדג גבוה ביותר והצרכים נמהלים לריכוזים אפסיים, בבריכה לעומת זאת, ריכוז האמוניה במים יכול להיות קטלני מאד עבור הדגים. במונחי עולם המים, “מעגל החנקן” הנו התהליך הביולוגי ההופך אמוניה לניטרט (NO3-).
הניטרט רעיל פחות לדגים, ונצרך על ידי הצמחים והאצות. תהליך זה מתרחש בשני שלבים: שלב ראשון בקטריות (Nitrosomona) הופכות את האמוניה (NH3) לניטריט (NO2-). הניטריט אומנם אינו רעיל כאמוניה, אך עדיין רמות גבוהות שלו יזיקו לדגים. שלב שני בקטריות (Nitrobacter) הופכות את הניטריט (NO2-) לניטרט (NO3-).
הבקטריות מצויות בכל מקום, ולכן מהרגע שיש לנו מקור אמוניה בבריכה, זה רק עניין של זמן עד שתיווצר לנו מושבת הבקטריות הרצויה בפילטר.
