שאיבת רפש הנה חלק מעבודות התחזוקה המתבצעות בבריכה. על מנת למנוע הצטברות רפש בבריכה, תופעה המעודדת את פריחת האצות,יש לשאוב את הרפש המצטבר על קרקעית הבריכה.
בבריכות רגילות, אנו מבצעים עבודה זו באמצעות שואב רפש ייעודי הממוקם מחוץ לבריכה, ופעולתו דומה לפעולתו של שואב אבק רטוב. מפעיל השואב נמצא על שפת הבריכה ושואב את הקרקעית.
בבריכות השחייה, מאחר וריצפת אזור השחייה נקייה ממצע שתילה, ניתן להשתמש גם ברובוט השואב באופן עצמאי את הריצפה והקירות.
המים הנשאבים מהבריכה עשירים בחנקות ומהווים דשן נהדר לגינה.
אולם מה קורה כאשר הבריכה גדולה ועמוקה מדי עבור השואב בייעודי?
בבינימינה, בנינו אגם נוי ששטחו 300 מר’ ועומקו המקסימלי בסביבות 2.5 מ’. הקף האגם בנוי בעומק של 0.5-1.5 מ’. זאת על מנת לאפשר שתילת צמחיית מים כגון נימפיאות וצמחיית גדה מגוונת כגון : אירוסים, גומא פפירוס, בקופה ועוד. מרכז האגם עמוק יותר ובו שוחה להקה מרהיבה של דגי קוי בגדלים שונים.
כשנה לאחר בניית האגם, התעורר צורך בשאיבת הקרקעית.
מאחר ובמערכת הסחרור שהתקנו באגם, הוספנו מערכת שאיבה מיוחדת המתחברת למשאבות הקיימות, הטכניקה הייתה קיימת בשטח. אולם עדיין נותרת השאלה – כיצד להגיע לתחתית האגם. על מנת לפתור בעיה זו הוזעק למשימה צוללן מקצועי.
בהנחייתו של עודד מחברת מיזומי שתכנן ובנה את המערכת, ניגש הצוללן למשימה. שאיבת הרפש מתחתית הבריכה הנה מלאכה עדינה מאד הדורשת אורך רוח ולכן היה צורך באדם מיומן,כשבידיו צינור השאיבה איתו נכנס הצוללן לאגם.
כיום, האגם צלול עד כדי כך שניתן לראות את הדגים ששוחים בקרקעיתו.
נשמח לעזור בכל הקשור לפרטים ושאלות בנוגע לעבודות צלילה מיוחדות ושואב רפש ייעודי.
